מהי הערכה מקדמית?

מהי "הערכה מקדמית" ולשם מה היא נחוצה?    

הערכה המקדמית (EX ANTE  EVALUATION) בוחנת, מנתחת ומעריכה הצעות ורעיונות לתכניות התערבות, לקביעת מדיניות, לביצוע מהלכים, להשקת מיזמים, לפרויקטים למיניהם. מושאים אלה עשויים ללבוש צורות שונות – החל ממחשבות ראשוניות ולא מגובשות, דרך הצעה לא בשלה ועד לתכנית מגובשת. ניתן לכלול בכך כל רעיון שיש לו השלכות מעשיות אם  וכאשר ימומש.

ההערכה מתקיימת  לפני שהפעילות המוערכת ננקטת  ולפני שנוצרו התחייבויות לגביה.

שתיים הן השאלות המובילות:
   א.  מה ניתן לדעת מראש על היתרונות והחסרונות ועל הסיכונים והסיכויים של מושאים אלה בעודם "על הנייר" מבלי שהתנסינו בהם?           
     ב.  כיצד ניתן להיערך מראש להתמודדות הנדרשת מתוך ידיעה מקדמית זאת?                                                                                                                                                                                                                                                            
למה נועד הניתוח המקדמי?

א. הוא נועד לזהות מראש מרכיבים בהצעה ובהקשרים שלה שעלולים לפגוע באפקטיביות, ביעילות או בטיב הביצוע של התוכנית או המדיניות, בשני מישורים:

במישור הלוגי    

 – נקודות תורפה ופגמים בלוגיקה התכנונית או בהיערכות המוצעת לקראת הוצאתה אל הפועל של תכנית או מדיניות.         

במישור העתידאי (הפרוספקטיבי)      

– מכשולים, סיכונים פוטנציאליים, חסמים או התנגדויות שעלולים לעמוד בדרכה של התוכנית או המדיניות.
– תוצאות לוואי לא מתוכננות שהתוכנית או המדיניות עשויות "לייצר".

ב. הוא נועד לאפשר לקבל החלטות מבוססות אודות תיקונים, שיפורים, בניית היתכנות או אפילו דחיית הצעות. כמו כן, הניתוח המקדמי מאפשר לזהות מנופים, הזדמנויות ועוצמות שאולי לא אותרו על ידי המציעים.

רבים הם המרכיבים בהצעת תכנית או מדיניות שניתן להעביר תחת הזכוכית המגדלת של ההערכה המקדמית, ובכל מקרה ומקרה יהיה צורך להחליט באילו מהם מתמקדים.


מדוע צריך הערכה מקדמית?

  • בשל מורכבות תהליכי השינוי, יש צורך לזהות דינמיקת השינוי הצפויה, להכיר בקושי במעבר מנייר התכנון לשדה- ולהיערך לכך.
  • לא אחת קיים צורך לעסוק בסוגיות רגישות לפני אישור היוזמות –כגון נחיצות, כדאיות, ישימות, תוצאתיות; יש צורך להידרש לאיזון בין אינטרסים של יזמים לבין טובת הציבור, מתבקש לבחון התאמת ההצעה למדיניות ודרישות של הגוף המממן.
  • כבקרת איכות מול תהליכי התכנון
  • כתמיכה בתהליכי המיון והאישור של הצעות
  • כסיוע תכנוני ליזמים וארגונים חסרי ניסיון תכנוני מספיק


לסיכום

העיתוי המקדמי של ההערכה זו הינו אחד המאפיינים המרכזיים שלה והטעם לקיומה: קיים הבדל עצום ביכולת ההשפעה על תכנית שכבר רצה, לעומת תכנית שטרם הופעלה. הדבר חשוב במיוחד לעניין שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לחייהם.

ההערכה המקדמית מגלמת מאמץ מכוון לצפות מראש, לראות למרחוק, לחשוף את הסמוי, להיות ערים לתופעות מערכתיות, להיות קשובים לכשלים אפשריים של הגורם האנושי,  להביט אל מעבר למובן מאליו המידי.

רבים הם המרכיבים בהצעת תכנית או מדיניות שניתן להעביר תחת הזכוכית המגדלת של ההערכה המקדמית, ובכל מקרה ומקרה יהיה צורך להחליט באילו מהם מתמקדים.