תכנון הנו תהליך של חשיבה המעצב פעולות ומהלכים להשגת מטרות ולפתרון בעיות מורכבות, תוך ניסיון למצוא את הדרכים המיטביות לכך.

 

אנו עוסקים בתכנון תכניות חברתיות ובתכנון אסטרטגי, ברמה של מדיניות ושל תכניות בדידות.

מושאי התכנון כוללים:

  • פרויקטים והתערבויות
  • שירותי-אנוש
  • מערכות ארגוניות
  • קהילות גיאוגרפיות ופונקציונאליות

 

תכנון אסטרטגי

להלן תמצית של פעילויות תכנון אסטרטגי בביצוע "פרקסיס" ויהודה מור:

  • ניתוח אסטרטגי של מרכזי "מעברים" – מרכזים אזוריים לפיתוח תעסוקה מיסודם של תב"ת – הג'וינט ומשרד התמ"ת.
  • כתיבת אסטרטגיה לדו-קיום באזורי מגורים מעורבים של יהודים וערבים בישראל – הדגמה על תכנית להתחדשות ופיתוח "עג'מי" ו-"לב-יפו" בתל אביב – הסוכנות היהודית, המחלקה להתחדשות ופיתוח, ירושלים.
  • "עצירת ההתפשטות של מגפת האיידס בישראל: הערכת מצב אסטרטגית וקווי יסוד לפעולה". בהזמנת הוועד למלחמה באיידס, תל אביב.
  • הערכת התכנית "אסטרטגיה קהילתית במתן שירותי רווחה", בהזמנת משרד הרווחה והיישוב "אלעד".
  • ניסוח קווי פעולה אסטרטגיים לפיתוח החברתי של אזורים שבטיפול הסוכנות היהודית (פיתוח משאבי אנוש, יישום טכנולוגיות תקשוב, שילוב מוסדות מובילים בפיתוח האזורי: בתי חולים, מוסדות השכלה). שילוב מגזרי אוכלוסייה חלשים בפיתוח האזורי.
  • חברות בצוות לתכנון אסטרטגי עירוני כוללני להתחדשות ופיתוח העיר אשקלון.
  • כתיבת "פיתוח שרותי חברה ורווחה כמרכיב אסטרטגי בשיקום והתחדשות שכונות. רקע עיוני והצעת מערך לתכנון מפורט".
  • הסוכנות היהודית, המחלקה להתחדשות ופיתוח, ירושלים.
  • העברת קורס בנושא: "קידום הפיתוח הכלכלי המקומי באמצעות תכנון אסטרטגי" (ביוזמת UNHABITAT) עבור משתלמים דוברי ספרדית, מש"ב, ירושלים.
  • גיבוש והעברה של סדנא בנושא: "פיתוח חשיבה אסטרטגית בתחומים קהילתיים-עירוניים", בהזמנת ההסתדרות החדשה, רחובות.
  • תכנון אסטרטגי של מכללת "אורות הנגב" ("חמדת הדרום"), ליד נתיבות.
  • תכנון אסטרטגי של עמותת יוצאי אתיופיה בבאר שבע.
  • תכנון אסטרטגי של הפקולטה לביו-הנדסה, באוניברסיטת UNER, פרנה, ארגנטינה.
  • הערכה ופיתוח אסטרטגיה לעמותה "אלטרנטיבה לבוראל".
  • העברת קורס בנושא "פיתוח חשיבה אסטרטגית", ביה"ס להכשרת עובדים בשירותי רווחה, תל אביב. 1994-1997
  • העברת קורס בנושא "אסטרטגיות להתחדשות ופיתוח אזורי מצוקה", אוניברסיטת "בן גוריון". 1984-1992
  • כמו כן, יהודה מור שימש כראש "היחידה לתכנון ויישום אסטרטגי" במסגרת "המרכז לעתידנות בחינוך",  אוניברסיטת "בן גוריון" בנגב (1995-1999) (אד הונורם)

 

גישתנו לתהליך התכנון והיישום של תכניות ומדיניות

מבחנו העליון של התכנון הוא ביכולתו להנחות נכונה את תהליך היישום של הפעולות הנובעות ממנו לקראת השגת מטרותיו.

אולם, התכנון איננו חיבור חד פעמי של מסמך סטטי שמעצם קיומו מבטיח יישום מוצלח של הוראותיו. המציאות בה אמור להתיישם התכנון היא מורכבת מאוד, ויוצרת תגובות ומעמידה מכשולים שמחייבים התמודדות מותאמת.

חלק ניכר מתגובות ומכשולים אלה ניתן לחזות מראש באמצעות הערכה מקדמית של התכנית הכתובה, ואזי ניתן לשפרה מבעוד מועד.

אולם, חלק אחר של תגובות ומכשולים אלה יתברר רק בתהליך היישום עצמו, כאשר הרעיונות והמתודות המקופלים בתכנון יבואו למבחן המעשה, כאשר אוכלוסיות היעד של התכנית יתנסו בדרישות שלה, בשינויים שהיא מעמידה בפניהן. כמו כן, שורה של "בעלי עניין" עשויים לבטא התנגדות, שאיפות סותרות או ניסיון לקבל נתח גדול יותר מפירות הפיתוח.

במקרים אלה, ההנחות התכנוניות, ההנחיות המעשיות ואף הפעולות הקונקרטיות הנובעות מהן, צריכות להתעדכן ולייצר דרכי פעולה מתאימות.

זו אם כן תמציתה של הגישה הדינמית-האינטראקטיבית לתכנון:

התכנון מקבל משמעות רק בהקשר של יישום וביצוע. כל עוד הוא נשאר על הנייר, הוא אות מתה, ספרות בלבד, מבחינת "הנייר סובל הכל".

בתהליך הראשוני של הכנת התכנון, יש לנקוט בכל האמצעים האפשריים כדי לחזות התפתחויות עתידיות ולתכנן את האסטרטגיות המתאימות להתמודדות איתן. חיזוי ההתפתחויות יידרש לחשיבה דינמית, לחיבור תרחישים וסימולציות, לשיתוף הציבור וכד'.

בתהליך היישום של התכנית, יש להפעיל מערכת אפקטיבית של היזון חוזר, שתאפשר מצד אחד לקלוט את תגובות האנשים המעורבים – קהל היעד, מקבלי החלטות, קבוצות אינטרסים – ולבחון את השפעת הסביבות החיצוניות על הביצוע, ומצד שני תבטיח עדכון התכניות והנחיותיה במהירות ובמותאמות.

תרשים: הקשר הדינמי בין התכנון והביצוע, באמצעות ההיזון החוזר

תרשים היזון חוזר

 

 כמה מילים על תכנון אסטרטגי ברמה יישובית

התהליך התכנוני חייב לשים דגש על מיצוי משאבים מקומיים קיימים ועל בניית כלים, שותפויות ותשתיות ארגוניות לקידום המטרות

אנו מדברים על תהליך שיטתי של הכנות, דיונים וקבלת החלטות, המתמקדים בסוגיות מפתח ובדרכים להתמודד עמן, תוך עקיפת מכשולים וניצול מנופי שינוי.

התהליך מספק מסגרת כללית לפעולה: דרך לקביעת עדיפויות לגבי מטרות, אוכלוסיות יעד ותחומי פעולה; לבחירת חלופות מושכלות ולהקצאת משאבים מוגבלים – כל אלה למען מימוש היעדים שנבחרו.

המפתח להצלחת אסטרטגיה הוא בריכוז המאמץ.  תמיד יהיה מחסור במשאבים, ואילו פיזורם יגביל את ההישגים. איתור יתרונות יחסיים והתמקדות במיצויים ובתחומים שיכולים לחולל שינוי – בהם טמונים הסודות של התכנון האסטרטגי

כפי שקבע פיטר דרוקר, התכנון האסטרטגי אינו מתייחס להחלטות עתידיות, אלא לעתידן של ההחלטות המתקבלות היום.

התכנון האופרטיבי

התכנון האופרטיבי מתרגם את האסטרטגיה למהלכי יישום, בין אם בצורת תכניות מובילות, הצעות לשינויי מדיניות, תשתיות של שיתוף פעולה, מסגרות ביצוע וכד'.

יש לעשות מאמץ לקיים קשר סינרגי בין מהלכי היישום, על ידי תכנון חבילות התערבות לביצוע. (החבילות עשויות לכלול סדרה של פעולות מתחומים שונים, הנעשות במקביל ובמתואם).