שיקום שכונות חוזר…..!!!

שיקום שכונות חוזר…..!!!

מחשבות בעקבות "פרויקט השיקום" של שנות ה-80 וה-90

– מאת יהודה מור – אפריל 2016

 

בלון לפני פיצוץ

הקדמה
כותב שורות אלה מילא תפקידים מקצועיים בכירים ברמה המקומית, האזורית והארצית בפרויקט להתחדשות ושיקום השכונות שהחל בסוף שנות ה-70 של המאה שעברה והגיע לשיאו בשנות ה-90.
הפרויקט מעולם לא בוטל רשמית, אך עבד ועובד "על אש מאוד נמוכה" ועם תקציבים מצומצמים מאוד.
חומרים רבים וספרים רבים נכתבו על היבטים שונים של הפרויקט הלאומי שתיארו אותו בפרוטרוט והעריכו הישגיו והחמצותיו.
בימים אלה התבשרנו על החלטת משרד הבינוי והשיכון לחדש את הפרויקט בתנופה גדולה.
ראיתי לנכון לשתף את בעלי העניין של היוזמה המחודשת, במחשבות שניסחתי בזמנו ושלא פורסמו, ביחס לפרויקט שהיה אחד הפרויקטים החברתיים החשובים ביותר בישראל עד אז.
אני מקווה שהדברים יעוררו שיח פורה, ואף יביאו לעוד ועוד התייחסויות לנוכח היוזמה המוצהרת.

א. שיקום והתחדשות שכונות מתוך ראייה כלל עירונית או כלל יישובית
הדגש המקומי של השיקום וכוונתו המפצה ביחס לאזורי מצוקה, אינו צריך לטשטש את הצורך לתכננו בצורה רציונלית באשר לשימוש במשאבים וליציבות של הישגיו.
תכנון השיקום וההתחדשות השכונתית אמור לצאת מראייה גלובלית של תהליכי הפיתוח, בלייה וירידה תפקודית ביישוב בכללותו ואף באיזור.
הצדק "המרחבי-חברתי" הנובע מתכנית התערבות רק יגדל, אם הפתרונות לבעיות השכונתיות ינצלו את השירותים והמתקנים הקיימים ברמה כלל יישובית ואף האזורית- או אם יתרמו להרחבתם.
לצרכים אלה, מומלץ ביותר לנסח תכנית כוללת של שיקום והתחדשות ברמה מוניציפלית.
היות וההידרדרות האורבנית היא תהליך חוזר ונשנה בדינמיקה העירונית, תכנית מעין זו יכולה ליצור את הבסיס להשגרה (רוטיניזציה) של ההתחדשות השכונתית ביישוב, כאשר יאזלו המשאבים המושקעים בעת הפעלת הפרויקטים המיוחדים.

ב. תיחום גמיש של אזורי ההתערבות
אף כאשר עובדים עם שכונות כיחידות בסיסיות של ההתערבות, יש לאפשר גמישות מסוימת בתיחום גבולותיהן.
גמישות זו אמורה לאפשר הבחנה בין גבולות גיאוגרפיים וגבולות פונקציונליים, קבועים וזמניים – לפי תחומי התערבות, שלבים בתהליך השיקום וכד', להשגת היעדים הבאים:
– לפי הצורך, לעשות הבחנות גיאוגרפיות, אוכלוסייתיות או מוסדיות באשר לסוג ההתערבות הנבדלת או עוצמת הטיפול והשקעת משאבים הנדרשים.
– ליצור "אזורי פעולה" או "אזורי כיסוי" עבור שירותים שונים, אשר יחרגו מן התחום השכונתי כאשר הדבר יהיה רצוי.

ג. עיתוי ההחלטות על השיקום הפיזי
יישום דגם של "תכנון אסטרטגי" -אותו מתקנים בתהליך הערכה המשכי המייצר היזון חוזר – הוא בעיתי למדי בתחום השיקום הפיזי, שהוא למעשה בלתי הפיך.
בשל כך, אנו מציעים שההחלטות אודות בניית בניינים חדשים ומתקני ציבור יידחו לשלב יחסית מתקדם של התכנון והיישום- כדי להשיג ביטחון מלא ביחס לצורך בהם ולמפרט שלהם. הערה זו אינה תופסת כאשר הצורך הפיזי הוא ברור ומוחלט.

ד. בחירות שכונתיות כאמצעי להשתתפות הציבור

מסביב לשולחן הדיון תושבים בקריית משהje participe
תפיסתנו הבסיסית היא שהמרחב השכונתי-קהילתי איננו ואינו יכול להיות בר השוואה למרחב העירוני או הלאומי, בכל הקשור לדפוסי ודרכי הביטוי של רצון הציבור.
בשיקום והפיתוח ברמה מקומית, חיוני הוא להכיר את הצרכים האמתיים והנבדלים של הקבוצות השונות המרכיבות את השכונה, העדפותיהן וקדימויותיהן.
בחירות שכונתיות לשם בחירת ועדי שכונות וההפעלה של "וועדת היגוי" אינם מספיקים ואינם מתאימים כדי לייצג בצורה אמתית מגוון האינטרסים האתניים, הגילאיים, התרבותיים וכד' -שדווקא ברמה המקומית, ביום-יום ובאינטימיות של חיי הקהילה, ראויים ללגיטימיות ותשומת לב.
יתר על כן, עלינו לקבוע בצער שהבחירות השכונתיות לא בהכרח מצליחות לשרש לחלוטין את מוסד "הבוס" השכונתי, הפרוטקציוניזם הפוליטי, חיפוש טובות הנאה על ידי אחדים וביטויים אחרים של "סחר מכר פוליטי" הפועלים לרעת השכבות החלשות ביותר או של מיעוטים באוכלוסייה.
לפי כך, יש ליישם כל האמצעים האפשריים כדי להגיע להמונים ולבנות עבורם מרחבי השתתפות ודו שיח- במיוחד לגבי השכבות הנצרכות ביותר ופחות מילוליות- מבלי שהבחירות שקוימו ישמשו כתירוץ לאי נקיטתם.
מזווית לא שמרנית, דעתנו היא שמיסוד ההשתתפות האזרחית אינה צריכה לפעול כאמצעי לחנק המחאה העממית, הכל כך חשובה כדי לשמור על דמוקרטיה אמתית.

ה. עדיפות לקידום הכלכלי של האוכלוסיות הכלולות בהתערבות
במסגרת ההתחדשות ופיתוח קהילתי כוללני, יש להעניק קדימות ועדיפות לחשיבה ולפעולה המובילות לשיפור כלכלי של האוכלוסיות שבהתערבות.
מבלי להפחית מהחשיבות הגדולה מאוד של השגת יעדים בתחומי חסר וצורך אחרים, הקידום הכלכלי של קהילות במצוקה צריך להיחשב כתכלית וזכות הקיום של כל התערבות לשיקום חברתי.
ברמה הארגונית והבין תחומית, יש למצוא את השפה המשותפת בין אנשי מקצוע ומנהלים של הרווחה החברתית לבין אלה אשר ברשותם אמצעים וידע אודות פיתוח כלכלי- במטרה לתכנן וליישם "יוזמות קהילתיות המניבות הכנסות".
ברמה המושגית, יש להכיר את ההבדל וההתנגשות האפשרית בין מערכי התערבות שנועדו להתחדשות הכלכלית של אזור או יישוב- לבין אלה המתמקדים בקידום הכלכלי של האוכלוסייה המקומית:
הקבוצות החלשות ביותר הן המועדות ביותר להישאר בשולי ההתחדשות הכלכלית המתבססת על היוזמה הפרטית עתירת הון או ביוזמות פיתוח ממשלתיות גדולות, בין אם הם יודרו מן התהליך או בין אם ינוצלו או יהיו קורבן לפינויים או לעקירה.
עבור קבוצות אלה, יש לתכנן תכניות של פרודוקטיביזציה, הכשרה והשתלמות מקצועית, שילוב מוגן בשוק העבודה ובמקורות התעסוקה שנוצרו באתר ההתערבות, עסקים זעירים עם תמיכה לוגיסטית, טכנית, מימונית וחברתית.

ו. טיפול דיפרנציאלי לפי סוג ומצב הקהילות
אחת מהנחות היסוד של ההתחדשות והפיתוח הקהילתי, טוענת לייחודיות וסגוליות של כל קהילה כשלעצמה- של בעיותיה ושל הפתרונות המתאימים.
בשל כך, בתכנון תכנית לאומית, צריך להימנע מהנטייה הביורוקרטית הטבעית ליצור אחידות בהסדרים האדמיניסטרטיביים ואף בטיפול המתקן- שיחולו על כל יחידות ההתערבות הרבות שמרכיבים את התכנית.
קורה לא אחת במקרים אלה "השגרה" (רוטיניזציה) של תכניות מדף, המשרתות גם אינטרסים מוסדיים, כאשר מה שדרוש ביותר הם פתרונות "מחוייטים" (tailor made)
בולטת החשיבות של הבחנה ברורה בין אסטרטגיות התערבות, שיתאימו לפרופיל הספציפי של גורמים מצביים והקשריים שמאפיינים כל קהילה וקהילה.
כמו כן, מערכי המימון יהיו נבדלים בהתאם ליכולת הפיננסית של הרשויות המקומיות השונות.

ז. היתרונות והמגבלות של "קדם תכנית"
אנו מכנים "קדם תכנית" התערבות בעלת מטרה מוגבלת ובקנה מידה קטן -על פי רוב פיזית במהותה והנמשכת לא יותר משנה- המבוססת על תכנון ארעי והמוצגת בקווים כלליים, אשר מקדימה את ההתערבות המתוכננת באופן יסודי שאמורה להתיישם בבוא הזמן בהתאם לתהליך שיטתי ומבוקר.
הפעלת "קדם תכנית" (initial or preliminary sketch ) נושאת כמה תכליות:

א. נראות שמייצרת אמון
כאשר נראית לעין תחילת פעולות פיזיות, הדבר עשוי ליצור אווירת אמון לגבי ההתערבות -הוכחה במעשים ולא במילים של הכוונות הרציניות של יוזמי ומנהלי ההתערבות.
יש לזכור שההכנה והיישום של תכנית כוללת שיטתית היא מלאכה קשה שלוקחת זמן ממושך, והריק שבין ההכרזה על התכנית לבין יישומה עלול ליצור אי אמון ואכזבה שיחסמו את המאמצים המאוחרים יותר.

ב. הכנת תושבים וממסד מקומי
לאור ההתחלות הנראות של פעולות ההתחדשות, גדלה ההיתכנות לשכנע תושבים, ספקי שירותים ובעלי תפקידים ברשות להשתתף בתכניות מכינות ויוצרות מודעות -קורסים, סדנאות- וכן שיח על ארגון מחדש של שירות או מערך שירותים, אם הדבר דרוש- שיכשירו אותם לקראת השתתפותם העתידית בתהליכי התכנון השיטתיים ובמסגרות לקבלת החלטות שילוו את הפרויקט המקומי לאורך שנים רבות.
שנת ההכנה יכולה לשמש ללמידה והכשרה של סגל ועובדים מקומיים, אשר יכסו את הביקוש העתידי שתיצור ההפעלה המסיבית של ההתערבות.

ג. בדיקות מקדמיות במצבי אמת
רבים מהצעדים שאנו מייעצים לנקוט ממש בתחילת ההתערבות, מקבלים משמעות מעשית עבור המתכנן ועבור בעלי עניין אחרים -רק כשעובדים בשטח, במצבים ריאליים המאפשרים לחדור לפרטי פרטים של מה שרוצים לחקור, לתכנן או ליישם.
להלן, הדגמות של דברים אלה:
– חיבור האבחון המצבי: המתכנן המהווה חלק מתכנית שעובדת בשטח, מעורר אמון רב יותר בקהילה מאשר יועץ עצמאי- דבר שככל הנראה יקל על הגישה למידע הנדרש כדי לחבר אבחון מצבי דינמי, אשר יזהה ויתפוס את הקונפליקטים הקבוצתיים והכוחות הפועלים בזירה המקומית.
שנת הכנה זו יש לנצלה -בין שאר היעדים- כדי ללמוד ההיתכנות של השינויים שהצורך בהם הולך ומצטייר- ולהכין את השטח כדי ליצור להם היתכנות, אם הדבר נדרש.

ח. הכנת הסכמים להשתתפות וליציאה
קשה למדי עבור פוליטיקאים מקומיים ובעלי תפקידים מוסדיים ללא ניסיון קודם ביוזמות דומות, לפרט את ההסכמים שיציגו את המחויבויות שלהם להשתתפות פיננסית וההתחייבויות שלהם ביחס ליציאה מן הפרויקט בבוא הזמן – ללא משא ומתן ממושך.
כדאי שמשא ומתן זה יסתיים בשנת ההכנה, בה האקלים החיובי של ביצועים המתבצעים יפזר אי אמון אפשרי – ללא חשש לבצע השקעות גדולות ללא הגיבוי החוזי.
באווירה של שיתוף פעולה, אמור להיות קל יותר למפות משאבים ותכניות קיימים בקהילה לפני התחלת התכנית -בקרה הכרחית כדי למנוע "בריחה תקציבית" והתנערות מאחריות מצדם של בעלי התפקידים והמוסדות הקבועים.

ט. ניסוי תהליך ההיזון החוזר
שנת ההכנה צריכה לשמש להנחת היסודות הלוגיסטיים והמושגיים של תהליך ההיזון החוזר, אשר מאוד חשוב להתחיל אותו ממש מן הרגע הראשון. תהליך זה אמור ללוות את יישום התכנון -האסטרטגי באופיו- שיופעל לאורך ההתערבות.

י. להבטיח הנגישות של הנצרכים ביותר אל שירותים ותכניות

אישה נוברת בפח זבל
דווקא אנשי השכבות הנצרכות ביותר-השרויים בעוני עמוק- הם אלה שלעיתים קרובות נותרים בשולי הפיתוח המקומי ואף אינם מנצלים השירותים והתכניות שנקבעו לשימושם.
על כן, יש לתכנן מסעות הסברה מרוכזים -לצד המאמצים ההמשכיים- שתכליתם ליישג (reach out) אוכלוסיות אלה ולסלק את החסמים שמונעים נגישותן לפעולות ההתערבות.
אין לשלול שימוש באמצעים אודיו-ויזואליים להפצת התכניות, הזכויות והחובות; המעורבות של עובדים פרא-מקצועיים בעלי שפה משותפת עם קבוצות היעד או של מנהיגים קהילתיים בעלי השפעה; או ההקמה הזמנית של משרדי השירותים בליבם של אזורי השכונה הבעייתיים.

2 תגובות

  1. צבי וינשטיין להגיב

    פרויקט שיקום חוזר
    "חזרתו של הפרויקט" מעוררת הרבה סימני שאלה:
    1. האם זה אותו פרויקט שיקום שכונות שהחל בשנת 1977?
    2. מדע זהו פרויקט :"חוזר"?
    3. האת תיעשנה אותן טעויות שנמשכו כמה עשרות שנים?
    4. מאז אמצע שנות ה-80 של המאה ה- 20 פרויקט השיקום היה בתהליך גסיסה. מהן הסיבות שהביאו ל"חזרתו"?

    "הפרויקט החוזר" פונה אך ורק: לשכונות בנגב ובגליל ליישובים באשכולות 1-5 במדד הסוציו-כלכלי; למתחמים מסויימים ביותר המכילים רוב לדיירים בדיור הציבורי של חברות עמידר ועמיגר (מספר יחידות הדיור הציבורי בארץ עומד על כ- 60 אלך יח"ד ורובם נמצאים ביישובים ושכונות שהוגדרו כשכונות שיקום. ראו מאמר שלי בירחון ביטחון סוציאלי מס' 94, 2014). זהו פרויקט שבעיקרו הוא פיזי (שיפוץ בניינים, התקנת פאנלים סולאריים על הגגות, פעילות חברתית המופנית בעיקר לילדים ובני נוער מאותם המתחמים המיועדים לשיפוץ); סה"כ ההשקעה ל-3 שנים עומדת על 280 מליון ש"ח שזהו סכום עצום בהשוואה לתקציבי השכונות שעמבו בשנים האחרונות על עשרות אלפים או מאות בודדות ביותר לכל שכונה; משרדי המשלה – רווחה, ךחינוך, בריאות וקליטה – שהיו שותפים לפרויקט השיקום המקורי וחברים בצוות הבינמוסדי, אינם שותפים לפרויקט זה; הפרויקט הינו מהלך של בלעדי של משרד הבינוי והשיכון; כמו כן, אין אזכור למחקר הערכה מלווה.ף

    אלה מקצת ההרהורים העולים מהתכנית. יש לעקוב ולראות מה תהיינה התוצאות.

    • Profile photo of yehuda
      yehuda להגיב

      אכן שאלות כדרבנות.

      לדידי, יש חשיבות להתייחסות שוטפת לבלייה עירונית בדיור הציבורי ולטיפול בנגזרות החברתיות הנובעות מבלייה זו.

      השם של הפרויקט כנראה מנסה לנצל את ההד שהיה לפרויקט השיקום בזמנו, אך הוא אינו אותו הדבר ואסור שיעשה אותן השגיאות עליהן כתבתי בפוסט שלי. עלינו ללחוץ כדי שיהיה מחקר העכה מלווה.

השארת תגובה